<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן נ"א</h1>
<h2>דף קט:</h2>
איבעי' להו מאי טעמא דרבן גמליאל דאמר אם מיאנה מיאנה משום דקסבר דקידושי קטנה מיתלא תלו. כלומר בספק היא עומדת עד שתגדל ואי גדלה גדלי קידושין בהדה ואע"ג (דבעל) [דלא בעל] כו' דתיהוי מקודשת ביאתה ביאה שבא עליה משגדלה. אלא אפי' לא בא עליה משגדלה איגלאי מילתא למפרע דזיקא דהך לא כלום היא. או דילמא טעמא דרבן גמליאל משום דהמקדש אחותה נפטרה יבמה והלכה לה ואי לא בעל לא. ומיהו כי בעיל אע"ג דזיקא קדמה לקידושין מכל מקום מפקיעין הקידושין הזיקה שקדמה לה. וקא משני קידושי קטנה מיתלא תלי דאמ' איהו עדיף מינאי ואנא עדיפנא מיניה. אי בעלה אין אז הוו קידושין קידושין ואי לא בעל לא. ואפי' היו לה שערות כשערות ראשה לא הווי קידושי למיפקע זיקא. ופריך עלה רב ששת ושקיל וטרי עלה. וקמתרץ רבין בר רב נחמן הא מילתא דקטנה מיתלא תלו וקיימי אי בעל אין אי לא בעל לא. אמר' איהו עדיף מינאי שיכול לגרשני בעל כרחי ואנא עדיפנא מיניה שאני יכולה למאן בו בעל כרחו. ועוד מקשי תלמוד' וסבר רב קידושי קטנה מיתלא תלו. וקא מקשי מההיא קטנה שלא מיאנה וגדלה. ושקיל וטרי (לה) [עלה] דהא (קאמר) [דקאמר] אינה צריכה גט משני היכא דבעל. דאז הוו קידושין. ועוד מקשי תלמודא מההוא מעשה דנרש דאיקדשה כשהיא קטנה והגדילה ואותבוה אבי כורסיה. פירו' באפריונה ואתא גברא אחרינא וחטפה מיניה והוה רב ברונא ורב חננאל התם תלמידי דרב ולא אצרכוה גיטא. ש"מ אע"ג דלא בעל הוללה בשלא בעל ובדין הוא דלא אצרכוה מבתרא. וקס"ד דבלא בעל מיירי כמו שאר חופות שעדיין לא בעל. ואפי' הכי לא אצרכיה גיטא מבתרא אלא משום שעשה שלא כהוגן. מיכן מוכיח רבינו יעקב ז"צ"ק"ל דקידושי קטנה שנתקדשה כשהיא קטנה וגדלה מיתלא תלו וקיימן. ואי בעל אין ואי לא בעל לא. ואפי' היו לה שערות כשערות ראשה ממ(י)אנה כיון שלא בעל. דהא רב ושמואל פליגי בהך מילתא והלכתא כרב באיסורי. ועוד רב אשי שהוא בתרא מהדר לתרוצה למילתיה דרב אלמא הלכתא כוותיה. וסוגיא דשמעתא כולה כרב אתיא. פסק ר' ופסק הלכותיו יתד תקועה ולא תמוט.
